| מאמרו של עו"ד ארז שניאורסון כפי שפורסם במגזין לשכת סוכני הביטוח בניית קירות וגדרות אשר מצויים בגבול בין מגרשים, תשולם במקרים רבים במשותף על ידי בעלי המגרשים, כאשר הבתים נבנים במקביל באותה תקופה. מאידך, כאשר נבנה בית חדש, הבניה כוללת את הגדרות והקירות התומכים, וגם אם על פי חוק ניתן לדרוש מהשכן השתתפות בעלויות בניית הקיר או הגדר, זה לא קורה בפועל. בסוגיה אשר בה נתבקשתי לייעץ מדובר בנזק מבוטח לקיר תומך. לא היתה מחלוקת בשאלת עצם החבות, אולם התעוררה מחלוקת בסוגיית סכום תגמולי הביטוח. חברת הביטוח טענה שעליה לשלם רק את מחצית הנזק, מכיוון שלטענתה הקיר בנוי בגבול המגרש, שייך בחלקים שווים לשני השכנים, ולפיכך מחצית מעלות השיקום מוטלת על השכן. כיצד להתייחס לטענה זו? חוק התכנון והבניה קובע כי בנין הינו: "כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות – 1. כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; 2. קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל" כלומר, על פי לשון החוק, הגדר או הקיר אשר נמצאים בהיקף המגרש מהווים חלק מהבית. אם כך הדבר, דרישתו של מבוטח לקבל פיצוי מלא בגין מקרה ביטוח אשר גרם לנזק לגדר או לקיר תומך, הינה לגיטימית, ואין מקום לטענה כי על השכן לממן מחצית מעלויות התיקון. קיימים כידוע מקרים אשר בהם אדם בנה בית אשר כולל קירות תומכים או גדרות, פנה לבעלי המגרשים הגובלים לצורך השתתפות בהוצאות, נענה בשלילה והגיש תביעה כספית. לא נפרט כאן את פסקי הדין אשר עסקו בסוגיות אלו, ונסתפק בלציין כי בתי המשפט בדקו בכל מקרה לגופו את מועד הבניה, גובה הקיר, האם כל גובהו דרוש לשני השכנים או שעבור אחד השכנים מדובר בקיר תומך ועבור השכן השני מדובר ב"חומה", האם כל עובי הקיר נמצא בשטח המגרש או רק מחצית עוביו ובכל הנוגע לנושא מאמר זה: אין בפסיקה זו בכדי לייצר לנו קו מנחה כלשהו בשאלה הספציפית של חבות חברת הביטוח כלפי המבוטח. מה ניתן ללמוד מהפוליסה התקנית לביטוח דירה? וחשוב לזכור, כי הפוליסה התקנית בנוסחה האחיד, היא הרלוונטית והקובעת לצורך הסוגיה שלפנינו. "דירה" – המבנה של הדירה או הבית הנזכרים במפרט וששימושם העיקרי למגורים, לרבות מרפסות, צנרת (לרבות צנרת גז), מיתקני ביוב ואינסטלציה, מיתקני הסקה, מערכות מיזוג אוויר, דוודים, מערכות סולריות לחימום מים, מיתקני טלפון וחשמל השייכים לדירה, שערים, גדרות ודרכים מרוצפות השייכים לדירה וכל החלקים הקבועים של הדירה או המחוברים אליה חיבור של קבע; ואם הדירה מצויה בבית משותף – גם לרבות חלקו של המבוטח ברכוש המשותף של הבית המשותף וכן הצמדות מיוחדות שיש לדירה (לרבות מחסן)" בהתאם להגדרת דירה בפוליסה, הדירה (או הבית) המבוטחים, כוללים את מלוא הגדרות והקירות התומכים. לא חצי מעלות שיקומם ולא מחצית מהעובי שלהם. סעיף 3א. בפוליסה התקנית לביטוח דירה עוסק בחישוב הפיצוי, וקובע כך: "(א) תגמולי הביטוח שיגיעו למבוטח על פי פרק זה יחושבו וישולמו לפי שווי האבדן או הנזק לדירה, ואולם לא ישולם יותר מסכום הביטוח הנקוב במפרט כסכום ביטוח הדירה, והכול בכפוף לאמור בסעיף 11 להלן. (ב) תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביא את המבוטח, ככל האפשר, למצב שהיה נמצא בו אלמלא קרה מקרה הביטוח. מכיוון שהפוליסה התקנית קובעת שהגדר הינה חלק מהדירה, הרי משנקבע בסעיף 3א.(א) שתגמולי הביטוח ישולמו לפי שווי הנזק לדירה, משמע גם שווי הנזק לגדר, ולא מחצית מכך. גם סעיף 3א.(ב) תומך במסקנה זו, מכיוון שאם לא תשולם מלוא עלות שיקום הגדר או הקיר, המבוטח לא יחזור למצב שבו היה אלמלא קרה מקרה הביטוח. יש לזכור שפוליסת הביטוח הינה חוזה בין חברת הביטוח למבוטח, וכמו בכל חוזה, על הצדדים לפעול בהתאם לסעיפי החוזה. חברת הביטוח מנועה מלהסתמך על טענות מסעיפי חוק אחרים, ככל שאלה קיימים, ולשלם תגמולי ביטוח באופן שיחזיר את המבוטח " למצב שהיה נמצא בו אלמלא קרה מקרה הביטוח". |
מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.
מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.
האם דירה שאינה תפוסה גם אינה מבוטחת? מה אומר החריג? משאלות שמגיעות אלי עולה שקיימת כאן אי בהירות, ולעתים נדמה שמייחסים לחריג היקף גדול יותר
האם לאחר נזק רכוש מבוטח חייב לאפשר לקבלנים מטעם חברת הביטוח לשקם את הנזק, או שהוא זכאי להתעקש על קבלת פיצוי כספי? בתיקים רבים, בעיקר
ובמילים אחרות, האם כל "בעל מקצוע" אשר חברת הביטוח שולחת לנכס מבוטח, רשאי לבצע עבודה כלשהי? במקרים רבים של נזקים למבנה, בין אם דירה, בית
קראו את מאמרו של עו"ד ארז שניאורסון כפי שפורסם בשבועון עדיף.
