מעיין קאלו נהג ברכב חברה שקיבל אביו לצרכי עבודה ועשה תאונה. הוא נתבע על ידי הרכב הניזוק, והגיש תביעה נ' החברה בה מועסק אביו, חברת תרסיס, שיוצגה על ידי משרדנו, ונגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב. בית משפט השלום קיבל את טענותינו, שאסור היה למעיין לנהוג ברכב ושעובדי החברה ידעו זאת, ובהתאם, דחה את התביעה נ' תרסיס.
מעיין הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וטען שיש לפצותו, לכל הפחות, באופן חלקי, בהתאם לסעיף 18 לחוק חוזה הביטוח. בפסק דין חשוב ומעניין, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור.