האם דירה שאינה תפוסה גם אינה מבוטחת? מה אומר החריג? משאלות שמגיעות אלי עולה שקיימת כאן אי בהירות, ולעתים נדמה שמייחסים לחריג היקף גדול יותר מזה שהתכוון לו מנסח הפוליסה התקנית.

"דירה שאינה תפוסה" הינו ביטוי אשר לקוח מתוך הפוליסה התקנית לביטוח דירה. הביטוי מופיע בסעיף ההגדרות ומנוסח כך:

"דירה שאינה תפוסה" – דירה הפנויה למעלה מ-60 ימים רצופים או שבפועל לא התגוררו בה באופן סדיר למעלה מ-60 ימים רצופים"

במסגרת הפוליסה, ביטוי זה מופיע בשני הקשרים. הראשון, בסעיף הכיסוי לנזקי מים, בסעיף 3(ב) לפוליסה:

"ביטוח סיכון מים ונוזלים אחרים לא יכוסה על ידי הפוליסה כאשר הדירה אינה תפוסה; לעניין זה, "דירה שאינה תפוסה" – דירה הפנויה למעלה מ-60 ימים רצופים או שבפועל לא התגוררו בה באופן סדיר למעלה מ-60 ימים רצופים."

חריג דירה שאינה תפוסה מופיע שוב הן בביטוח מבנה והן בביטוח תכולה, בכל הנוגע לגניבה ופריצה:

"גניבה, שוד, פריצה, או נסיון לבצעם, למעט כאשר הדירה אינה תפוסה."

כאן המקום להזכיר, כי הפוליסה התקנית לביטוח דירה הינה פוליסה אשר נוסחה על ידי המפקח על הביטוח (הממונה על שוק ההון), וחברות ביטוח יכולות אך ורק להרחיב את הכיסויים הנקובים בה, לטובת המבוטחים, אך אינן רשאיות לצמצם אותה.

מכאן עולה, שבכל אותם מקרים אשר מגיעים לפתחנו, ואשר במסגרתם חברות ביטוח דוחות כיסוי ביטוחי באירועים שונים שכלל אינם קשורים לנזקי מים, כגון שריפה, סערה, שיטפון וכיו"ב, אין לקבל את טענת חברת הביטוח, וחייבים לטעון כי בהתאם לפוליסה התקנית, אירועים אלה מכוסים ביטוחית.

הרציונל של חריג דירה שאינה תפוסה בכל הנוגע לנזקי מים לדוגמא, ברור. אם אין בדירה אף אחד ומתרחשת נזילת מים מצנרת, הרי שבחלוף 60 ימים מתחילת הנזילה, הנזקים יהיו הרבה יותר גדולים מאשר מקרה שבו מתגוררים בדירה, ואז בחלק מהמקרים ניתן לראות כתמי מים או כל סימן אחר, תוך פרק זמן קצר יחסית, ולעתים ממש בסמוך להיווצרותם.

ניקח לדוגמא דירה אשר נמצאת בשלבים סופיים לקראת אכלוס. נרכשה פוליסה, ובעלי הדירה (המבוטח) מגיע מדי יום לדירה על מנת לקבל את פני המובילים השונים, המתקינים, טכנאים של חברות תקשורת וכדומה. באחד מהביקורים היומיים או אחת לכמה ימים מגלה המבוטח כי קיימת נזילת מים, נזילה אשר לא ראה בביקורו הקודם. מבחינת הקשר הסיבתי אין הבדל בין מקרה כזה לבין מקרה של דירה מאוכלסת, שבני המשפחה יצאו לחופשה והותירו את הדירה ריקה למספר שבועות. ואם אין הבדל, אין כל הצדקה להחרגת הכיסוי הביטוחי לגבי נזילת מים שהתגלתה בתוך ימים ממועד היווצרותה.

חיזוק נוסף להיות דחיית הכיסוי הביטוחי בניגוד לדין, נובע מעצם העובדה שמרבית  חברות הביטוח מוכנות למכור הרחבה לדירה שאינה תפוסה, ומכאן שחל סעיף 18 לחוק חוזה הביטוח, אשר קובע תשלום יחסי. דהיינו, ישולם אותו שיעור מעלות שיקום הנזק, שהינו ביחס שבין דמי הביטוח ששולמו בפועל, לבין דמי הביטוח שהיו משולמים לו נרכשה ההרחבה לדירה שאינה תפוסה. דחיה מוחלטת של הכיסוי הביטוחי בוודאי שאינה במקומה כאן.

בתיק ת"א 63984-01-18 בבית משפט השלום בהרצליה, התייחס כבוד השופט גלעד הס לסוגיה. השופט הס מזכיר כי בהתאם להלכת סלוצקי, אשר בענין נטל הראיה חוזקה בענין פיקאלי:

"ככל שחב' הביטוח טוענת כי אף מבטח סביר לא היה מבטח ללא סעיף זה, או כי היה דורש פרמיה גבוהה יותר, היה עליה להגיש חוות דעת חיתומית, דבר שלא נעשה במקרה שלפני.

התוצאה מכך הינה זהה לתוצאה בענין סלוצקי וזה תשלום מלוא תגמולי הביטוח"

השופט מתייחס גם לענין הביקורים בדירה, וקובע כי מבחינתו יש משקל לכך שהמבוטח ביקר בדירה לעתים תכופות:

"עוד אציין כי מעבר לניתוח המשפטי לעיל, הרי התובע אף הציג מסמכים אובייקטיביים המראים כי עשה שימוש בדירה בתקופה הנטענת בין היתר חיבור לחב' יס, חיבור לבזק ואף שימוש בפועל בצפייה בתוכניות יס"

לסיכום, סירוב של חברות ביטוח לשלם תגמולי ביטוח במקרים של דירה שאינה תפוסה לא בהכרח מוצדק ולא בהכרח יזכה לאהדת בית המשפט. יש לדרוש לכל הפחות את התשלום היחסי לפי סעיף 18 לחוק, ובמקרים מסוימים, בהתאם לנסיבות, ניתן לדרוש ואף לקבל את מלוא תגמולי הביטוח.