כשלים רגולטוריים בכיסוי ביטוחי בנזקים לצד ג' משריפת רכב חשמלי – תמצית סדנא שנערכה בכנס לשכת סוכני ביטוח באילת

בשנים האחרונות, עם העלייה בשימוש בכלי רכב חשמליים, מתעוררות סוגיות רבות בתחום הביטוח והמשפט. במיוחד כשמדובר בשריפה של כלי רכב חשמלי בחניון, העשויה לגרום לנזקים רבים מסביב.

בשוק הישראלי יש כיום מעל 55,000 רכבים חשמליים, אשר מהווים כ-2%-4% מכלי הרכב בארץ. בבנין בן 100 דירות, נוכל למצוא בחניון בממוצע בין 2 ל- 5 רכבים חשמליים, כתלות כמובן באזור המגורים, המצב הסוציואקונומי ועוד.

כיבוי שריפה של רכב חשמלי הינה פעולה לא פשוטה מכיוון שסוללות הליתיום-יון ברכבים אלו עלולות לייצר שריפות חוזרות. כיבוי שריפה של רכב חשמלי, במיוחד בחניון, אשר הינו שטח סגור שיכול לעכב גישת כבאית ולצמצם את האוורור עשוי להימשך מספר שעות רב, ולעתים עד התכלות עצמית של הסוללה, תוך גרימת נזקים רבים מסביב.

שריפה של רכב חשמלי בחניון יכולה לגרום לנזק רב לצדדי ג', אשר בהערכה זהירה יכול להגיע למאות אלפי ₪ ויותר מכך. ייתכן נזק לכלי רכב סמוכים (כאשר לעתים מדובר בכלי רכב יוקרתיים), מחסנים ותכולתם, דירות אשר נמצאות מעל החניה ועלולות להיחשף לעשן רעיל או פיח, תשתיות שעוברות בחניון ועוד. מכאן החשיבות של ניתוח הסיכונים, אפשרויות הביטוח המצויות כיום והיכרות עם הרגולציה אשר טרם התאימה עצמה למציאות החדשה.   

במקרה של שריפת רכב חשמלי, בזמן טעינה או בזמן שהיה מחובר לעמדת הטעינה, לעיתים קיים קושי לקבוע מהו מקור השריפה, האם מקורה בעמדת הטעינה עצמה או ברכב החשמלי ולסוגיה זו השפעה קריטית על השאלה האם קיים כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם לצדדי ג'.

פוליסות הביטוח העיקריות הרלוונטיות במקרה של נזק לצד ג' עקב שריפת רכב חשמלי בחניון הן ביטוח דירה, ביטוח רכב פרטי/מסחרי ופוליסה לביטוח עמדת טעינה. כל אחת מהפוליסות הללו מכסה נזקים בצורה שונה וכוללת חריגים שונים כדלקמן:

• פוליסה לביטוח דירה (פוליסה תקנית לביטוח דירה "תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), תשמ"ו-1986)- בהנחה שכוללת פרק צד ג' (שכן פוליסת משכנתא לרוב מופקת ללא פרק צד ג'), תכסה נזקים לצד ג' במקרה של שריפה אם מקור השריפה בעמדת הטעינה, ולא ברכב עצמו, שכן פרק צד ג' מחריג נזק שעילתו "רכב כהגדרתו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים". הכיסוי הביטוחי יהיה כפוף כמובן לגבולות האחריות הלא מאוד גבוהים בדרך כלל וליתר תנאי הפוליסה.

הטיעון לפיו פוליסה לביטוח דירה מעניקה כיסוי ביטוחי במקרה של נזק למד ג' כתוצאה משריפה שמקורה בעמדת טעינה, או בתשתית אשר מובילה לעמדה, נשען על שני נימוקים: האחד, עצם הגדרת מקרה הביטוח בפרק צד ג', והשני, היות עמדת הטעינה חלק מהדירה, בהתאם להגדרת דירה בפוליסה התקנית:

""דירה" – המבנה של הדירה או הבית הנזכרים במפרט וששימושם העיקרי למגורים, לרבות מרפסות, צנרת (לרבות צנרת גז), מיתקני ביוב ואינסטלציה, מיתקני הסקה, מערכות מיזוג אוויר, דוודים, מערכות סולריות לחימום מים, מיתקני טלפון וחשמל השייכים לדירה . . . "

• פוליסה לביטוח רכב (פוליסה תקנית לרכב – "הוראות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986")– בהנחה שבכלל נרכש כיסוי צד ג', נראה כי בשלב זה לפחות, פוליסה זו עדיין לא כוללת כיסוי ביטוחי לאירוע. הגדרת מקרה ביטוח בפרק צד ג' בפוליסה זו מתייחסת לנזק שנגרם לצד ג' בשל "שימוש ברכב", אולם סעיף 17 המונה את הפעולות שנחשבות שימוש ברכב, לא מזכיר טעינה. יתרה מכך, קשה עוד יותר לטעון ל"שימוש" ברכב, כאשר השריפה פרצה ברכב חונה אשר לא מחובר לעמדת טעינה, ובעלי הרכב כלל אינו באזור.  

בהיעדר פסיקה ובהיעדר התייחסות של הממונה על שוק ההון, קשה לטעון כי טעינת רכב חשמלי בחניון מהווה "שימוש ברכב" וכי קיים כיסוי ביטוחי לנזקי צד ג' במקרה של שריפה, קל וחומר כאשר השריפה פרצה שלא בעת טעינה.  

• פוליסה לביטוח עמדת טעינה- לפוליסה זו מספר חריגים נפוצים. הפוליסה מחריגה כיסוי לנזקים לצדדי ג' שמקורם בשריפה שתחילתה בתשתיות לפני העמדה או שמקורה ברכב עצמו. בנוסף, הפוליסה מחריגה נזק לרכב עצמו ומחריגה נזק לתשתיות הבניין או הסביבה, נזק שיכול להגיע לעיתים לסכום של מיליוני ש"ח. יש לזכור כי הפוליסה כוללת בדרך כלל דרישה כי עמדת הטעינה תותקן על ידי חשמלאי המוסמך לכך ובהתאם להוראות התקנות וההנחיות.

כאמור, פוליסה זו לא תכסה נזק שנגרם עקב שריפה שמקורה ברכב החשמלי עצמו או בתשתית המובילה לעמדה, וגם במקרה שמקור השריפה בעמדת הטעינה עצמה, נזקים לתשתיות מוחרגים, ואלו עלולים להיות בסכומים גבוהים מאוד.  

נזכיר כי פרקי צד ג' בפוליסות הינם ביטוח חבויות, אשר איננו מעניק פיצוי אוטומטי לניזוקים צדדי ג', אלא מותנה בקיומה של התרשלות מצד המבוטח ה"מזיק". האם חיבור תמים של אקדח טעינה מהווה רשלנות מצד המבוטח? לכאורה, אין סיבה לחשוב שמדובר ברשלנות, אולם מאידך, ככל שפרצה שריפה ונגרם נזק לצדדי ג', מדובר באש שיצאה מרכוש של המבוטח, ובהתאם לסעיף 39 לפקודת הנזיקין, נטל הראיה עובר אל כתפי המבוטח, להוכיח כי לא התרשל.  

לסיכום, נראה כי עולם הביטוח והרגולציה נמצאים בפיגור ביחס לצרכים החדשים שנוצרו כתוצאה מהשימוש ההולך וגובר בכלי רכב חשמליים והסכנות הכרוכות בכך, כולל נזקים בסכומים גבוהים יותר מאשר אלה שראינו בעבר.

אנו רואים שקיימת משמעות מכרעת לקביעה מה מקור השריפה, האם הרכב החשמלי עצמו או עמדת הטעינה. בעוד כאשר מקור השריפה הוא עמדת הטעינה ישנם מקרים בהם הנזקים לצדדי ג' יהיו מכוסים באחת הפוליסות, כרגע נראה כי כל עוד אין פסיקה או הוראת רגולציה לפיה טעינת רכב חשמלי מהווה "שימוש ברכב", בעלים של רכב חשמלי עלול למצוא את עצמו בסיטואציה בה הרכב החשמלי שלו גרם לשריפה ואף פוליסה לא תכסה את הנזקים שהשריפה גרמה לצדדי ג'.

פתרון אשר אפשרי בחלק מהמקרים, כדוגמת בנין מסודר אשר מנוהל על ידי חברת ניהול, הינו תקנון אשר מוודא כי כל הבעלים/שוכרים/דיירים מבוטחים, כי קיימות פוליסות לרכוש המשותף ולכל המתקנים ובהתאם, ויתור הדדי על זכויות תביעה ושיבוב.