סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח קובע כי:

 "ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח לשאת בשל חבותו, והוא אף מעל לסכום הביטוח".

כך, גם הפוליסה התקנית לביטוח דירה ותכולתה, קובעת בסעיף 8ה. במסגרת פרק צד ג', כי:

"במקרה של תביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפי פרק זה, יישא המבטח, בהוצאות משפט סבירות שבהן על המבוטח לשאת בשל חבותו, אף מעבר לגבול האחריות לפי פרק זה."

גם החוק וגם הפוליסה משתמשים במונח "סבירות". מהן הוצאות סבירות וכיצד יש לחשב אותן?

תשובה לשאלה זו ניתנה בימים אלה על ידי בית המשפט העליון, במסגרת ע"א 405/23 AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית.

וזהו סיפור המעשה:

קטינה כבת 8 שנים התארחה, עם הוריה, בדירתה של דוד שלה. בעת שהותה בבית הדוד, נשפכו עליה מים רותחים ממיחם שאותו הניח הדוד על השיש, לשימושם של הקטינה והוריה. הקטינה נכוותה כוויות קשות.

בהמשך, הוגשה תביעת פיצויים בשם הקטינה, נגד גורמים רבים וביניהם הדוד, וחברת AIG אשר ביטחה את דירתו של הדוד בביטוח דירה, כולל פרק צד ג'.

מרבית הנתבעים נמחקו מהתביעה, מסיבות כאלה ואחרות שאינן רלוונטיות לנו למאמר זה, ובסופו של דבר ניתן פסק דין כנגד הדוד וחברת הביטוח, אשר, לאחר הפחתת אשם תורם,  מחייב אותם לשלם לקטינה פיצויים בסך של כ- 2.4 מיליון ₪, מתוכם יש להקפיא סכום בסך 864,000 ₪ עד להחלטת ועדות המוסד לביטוח לאומי בענין קצבת הנכות.

בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ.

גבולות האחריות בפרק צד ג' של פוליסת AIG היו 300,000 ₪, ובהתאם חייב בית המשפט את AIG לשלם את גבולות האחריות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובסה"כ סך 335,447 ₪, וכן את מלוא שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט שנפסקו לטובת התובעת, ואשר הסתכמו לסך 561,000 ₪.

טענות AIG:

חברת הביטוח הגישה ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע, וטענה שתי טענות עיקריות:

האחת – כי סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח מחייב אותה לשלם הוצאות משפט שבהן נשא המבוטח שלה לצורך התגוננות בתביעה שהוגשה נגדו, כי הסעיף אינו מתכוון להוצאות משפט שנפסקו לטובת התובע, ועל כן AUG פטורה, לגישתה, מתשלום הוצאות המשפט שחויבה בהן.

השניה – כי אין זה סביר שהיא תחויב במלוא הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, כאשר גבולות האחריות בפוליסה נמוכים משמעותית מהסכום שנפסק לטובת התובעת.

פסק הדין של בית המשפט העליון:

ביום 7/8/2025 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון.

כצפוי, בית המשפט העליון דחה את טענתה של AIG כי סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח נתייחס רק להוצאות של המבוטח, וקבע כי הוצאות שנפסקו לטובת התובע, ואשר בהן מחויב המבוטח כנתבע, הינן חלק מההוצאות אליהן מכוון סעיף 66 ובהתאם, על חברת הביטוח, כמבטחת בביטוח חבויות, לשאת בהוצאות אלה. בית המשפט העליון מצטט מהספרות בענין זה, וקובע כי

"הפירוש המגשים בצורה מיטבית את שתי התכליות העומדות בבסיס סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח הוא כי הוצאות המשפט הסבירות שעל המבטח לשפות בגינן, כוללות גם את הוצאות המשפט בהן חויב המבוטח לטובת הצד שכנגד."

מהן הוצאות סבירות?

כאן, בית המשפט העליון מציין כי את הסבירות יש לבחון בהתאם לגבולות האחריות. בית המשפט קובע כי לא ניתן להסיק מסעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, כי ניתן להטיל על המבטח את כלל הוצאות המשפט, ללא קשר לסכום הביטוח ולחלקו היחסי בסכום הפיצוי הכולל שנפסק בפועל.

לדעתם של שופטי בית המשפט העליון, סעיף 66 מורה כי ביטוח אחריות מכסה גם את הוצאות המשפט שעל המבוטח לשאת בגין חבותו המכוסה על ידי ביטוח האחריות (וזאת אף מעבר לסכום הכיסוי הביטוחי) בלבד, ולא את הוצאות המשפט שאינן תוצאה של החבות המכוסה על ידי ביטוח האחריות.

בסופו של דבר קובע בית המשפט העליון כי

"הוצאות המשפט, מעבר לסכום הביטוח, יתחלקו, ככלל, בין המבטח למבוטח, בהתאם ליחס שבין סכום הביטוח לבין יתרת החבות הנזיקית בה נושא המבוטח"

ובענייננו, מכיוון שגבולות האחריות של AIG היוו כ- 14% מסכום פסק הדין, עליה לשלם 14% מהוצאות המשפט (או, כפי שחישב בית המשפט, 20% שכר טרחת עו"ד התובעת מתוך סך 335,447 ₪ אשר מהווים את גבולות האחריות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).

לסיום:

מעבר להלכה אשר קובע פסק הדין בענין אופן חישוב הוצאות משפט אשר מוטלות על חברת ביטוח, האירוע ממחיש את החשיבות שבהקפדה על גבולות אחריות ריאליים בפרק צד ג' של פוליסת דירה, כמו גם בכל הפוליסות והכיסויים הביטוחיים האחרים, כאשר לפנינו דוגמא לתוצאה של כיסוי ביטוחי שאינו מספיק (וזאת, מעבר לנזק הכואב לקטינה).