חברת הביטוח מבטחת גם ליקויי בניה

בית המשפט קבע שחברת הביטוח מבטחת גם ליקויי בניה
משפחת כרדוש הינה הבעלים של דירת מגורים בנצרת. הדירה היתה מבוטח בחברת הביטוח הראל, בפוליסה לביטוח מבנה דירת מגורים.

בחודש מרץ 2015 אירעה הצפה בחצר הדירה, דבר שגרם לנזקים לחצר המרוצפת, הצפת החצר והמרצפות וכן, שקיעות מסביב לנקודות הניקוז שבחצר. בעלי מקצוע טיפלו בכשל שנוצר וניקזו את כל כמויות המים האדירות שהצטברו במקום, אולם נותרו השקיעות שהופיעו מסביב לנקודות הניקוז. מהנדס קונסטרוקטור שהזמין כרדוש בדק ומצא כי קיים כשל במערכת הניקוז והציע תיקון החצר רק לאחר עונת הגשמים. כרדוש ביצע את התיקון, בהתאם לתכנית שהכין המהנדס מטעמו.

הראל, אליה פנה כרדוש לקבלת תגמולי ביטוח במסגרת הפוליסה, סירבה לשלם, וכרדוש נאלץ להגיש את תביעתו לבית משפט השלום בנצרת.

בכתב הגנתה אשר הגישה לבית המשפט הכחישה הראל את האירוע, טענה כי התובע פנה אליה בהודעה רק לאחר שתיקן את הנזקים ולאחר כחמישה חודשים מיום קרות האירוע, כי התובע לא המציא כל ראיה כי מהנדס ביקר בדירתו, וכי התובע סירב למסור את פרטי הקבלן שתיקן את הנזקים. הראל טענה כי שלחה שמאי מטעמה לדירת התובע, אולם דרישותיו למסמכים לא נענו, וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה.

בדיון שהתנהל בבית המשפט, עורך הדין מטעם הראל חקר הן את השמאי מטעם התובע, הן את המהנדס מטעם התובע והן את התובע עצמו, במטרה להראות לבית המשפט כי מקור הכשל נעוץ בעבודות הקבלניות שנעשו בדירה, ועל כן, אינו מכוסה בפוליסה. בסיכומיה טענה הראל, כי מהעדויות עלה ספק מתי אירוע ההצפה נגרם, ויתכן שהוא נגרם עוד בטרם כניסת הביטוח לתוקף. בנוסף טענה הראל, כי האירוע נגרם בשל עבודות קבלניות  לקויות, וביטוח דירה לא נועד לכסות ביטוח קבלנים או אחריות של קבלנים או של התובע בעצמו כקבלן בעודו בונה את ביתו בעצמו.

בית המשפט לא קיבל את טענות הראל אודות גרימת הנזק בטרם כניסת הביטוח לתוקף, לאחר שקבע שטענה זו הינה בבחינת הרחבת חזית אסורה.

בכל הנוגע לשאלת קיומם של ליקויי בניה, בית המשפט החליט שלא ניתן לקבוע חד משמעית האם קיימת אחריות של הקבלן אשר בנה את החצר. בית המשפט קבע כי שאלה זו אינה בהכרח רלוונטית, כי גם אם החצר נבנתה בצורה רשלנית, הדבר אינו פוטר את הראל מאחריות, בשל אי החרגת מקרים אלו מהוראות הפוליסה כפי שיבואר להלן.

בית המשפט חזר על הכללים לפרשנות פוליסה ועל פסק הדין של בית המשפט העליון אשר ניתן לאחרונה, לפיהם הכלל הראשון בפרשנות לפוליסה הינו התחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, השני – יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית הרגילה, פירוש שצריך להיות מתקבל על הדעת, והשלישי – במקרה של אי בהירות, או ספק בנוגע למשמעות הכתוב, תפורש הפוליסה כנגד מנסחה.

בענייננו, הצדדים לא היו חלוקים בנוגע לפרשנות מושג בתוך הפוליסה אלא חלוקים בשאלה, האם הפוליסה כפי שהיא מנוסחת, מוציאה מתחולתה מקרים שבהם מקרה הביטוח  אירע כתוצאה מליקוי בעבודות בנייה.

לשונה של הפוליסה ברורה. הפוליסה כוללת נזק שנגרם מהצפה, גם כזו שמקורה בגשם וגם כזו שמקורה בבעיית אינסטלציה. זאת, ללא שום קשר האם יש אחריות נוספת לצד ג' (כגון קבלן מבצע) וללא קשר למידת אשמת הקבלן ולשיטת הבנייה שלו.

בית המשפט קבע כי הכנסת אפשרות של החרגה במקרה של אחריות צד ג' לנזק, עלולה לרוקן את הפוליסה מתוכן. בסעיפים רבים של הפוליסה כמעט תמיד ניתן למצוא אשם חיצוני – צד ג' שאחראי לנזק כגון אש שנגרמה על ידי  קצר חשמלי בשל ליקוי במזגן, שכרות של צד ג' שגרמה להתנגשות רכבו בדירה, התפרעות שהביאה לנזק וכו'. אין זה סביר לתת פרשנות לפוליסה כמוציאה מתחולתה נזקים באחריות צד ג'. זוהי פרשנות שאינה סבירה, הרי המבטח נוהג לפצות מבוטחים בשל נזקים כדוגמת אלו, אינו טוען כי הם מוחרגים, ולאחר מכן, פונה בתביעת שיפוי למזיק.

בהתאם, בית המשפט קבע כי האירוע מושא התביעה אינו מוחרג מתחולת הפוליסה ועל הראל לפצות את התובע בגינו מכוח הוראות הפוליסה.

[תא"מ 12438-09-16 בבית משפט השלום בנצרת – כרדוש נ' הראל חברה לביטוח בע"מ]

המאמר כפי שפורסם בעיתון הביטוח "עדיף"

עו"ד ארז שניאורסון

עו"ד ארז שניאורסון

מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.