נזקי הצפה: משקל חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, והשיקולים בקביעת גובה הפיצוי והרכיבים הנלווים

בית המשפט מינה מומחה מטעמו למתן חוו"ד בדבר עלויות השיקום של ביתו של המבוטח שנפגע מנזקי הצפה | המבוטח מצדו טען כי חוות הדעת לוקה בחסר וכי אין לקבלה | השופט הסביר את ההלכה הפסוקה בעניין מומחה מטעם בית המשפט

לביתו של אריה נגרמו נזקים עקב הצפת מי גשם. במועד האירוע, הבית היה מבוטח בפוליסת ביטוח של חברת כלל.

בחודש ינואר 2013 ירדו גשמים כבדים, אשר נקוו ברחוב, גלשו לחצר הבית, וגרמו להצפה. באירוע נגרמו נזקים למבנה הבית וכן ליחידת דיור משנית המצויה בחצר.

כלל שלחה למקום שמאי אשר קבע כי אכן מדובר במקרה ביטוח, והעריך כי סכום הפיצוי הינו כ15 אלף שקלים, אשר שולמו על ידי כלל למבוטח.

כל פניותיו של אריה אל השמאי ואל כלל, כי נזקיו גבוהים יותר, לא הועילו, למעט תוספת בסך אלף שקלים אשר כלל שילמה במועד מאוחר יותר. בצר לו, שכר אריה את שירותיו של מומחה מטעמו, אשר העריך את נזקיו, והגיש לבית המשפט תביעה בסך של כ- 160 אלף שקלים.

מומחה מטעם בית המשפט

בית המשפט, כמקובל בתיקים מסוג זה, מינה מומחה מטעמו, אשר התבקש לבקר בנכס ולחוות דעתו בדבר עלויות השיקום.

לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, טען אריה כי אין לקבלה, בהיותה לוקה בחסר, מכיוון שהמומחה התעלם מחלק מהסוגיות, לא תיעד את ביקורו בנכס לא ערך מדידות ולא רשם רישומים.

במסגרת פסק הדין, הסביר השופט את ההלכה הפסוקה בעניין מומחה מטעם בית המשפט. העיקרון המוביל, כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון, הינו כי כאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט, על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ את ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. במקביל, קיימת גם פסיקה של בית המשפט העליון, אשר על פיה הכלל הוא שבית המשפט הינו הפוסק האחרון בשאלות שבמחלוקת, כאשר חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט הינה רק אחת מן הראיות העומדות לפני בית המשפט, ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט או לגרוע מהסמכות הנתונה לו להכריע במחלוקת. בסופו של דבר קבע השופט כי אין בתיק זה סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט, ובהתאם, קבע את סכום הפיצוי.

מס ערך מוסף: חברת הביטוח טענה, כי מכיוון שהתובע לא הציג חשבוניות וחלק מהעבודות עדיין לא בוצעו, אין לחייב אותה בתשלום מע"מ. בית המשפט קיבל בעניין זה את עמדתו של התובע, וקבע כי על כלל לשלם גם את רכיב המע"מ של עלויות שיקום הבית.

גוון אחיד בקירות הבית

כתוצאה מההצפה, נוצרו כתמי בוץ על השליכט הצבעוני המצפה חיצונית את קירות הבית. הניסיון להסיר את הכתמים על ידי ניקוי בלחץ קיטור, באמצעות בעל מקצוע שהזמין המבוטח, לא צלחו. שני הצדדים הסכימו כי נדרש ביצוע שליכט חדש.

בניגוד לטענת המבוטח, טענה חברת הביטוח, אשר המומחה מטעם בית המשפט הסכים לגישתה, כי גם אם יווצרו הפרשי גוון, הרי שהצורך בביצוע שליכט בשטח של כ-30 מ"ר, לא מצדיק ביצוע של כל הבית, בשטח של כ-180 מ"ר, וכי מדובר בהוצאה קיצונית שאינה מוצדקת. מספר פסקי דין כבר הכירו בכך שגוון לא אחיד או שוני בגוון, הינו ליקוי אשר מחייב תיקון. בוודאי שהדבר אף מקבל משנה תוקף, בבית אשר בנוי בסטנדרט גבוה ביותר. השופט כאן קבע כי לא הוכח בפניו כי יהיו הבדלי גוון ולא הוכחה בפניו חומרת העניין. השופט השתכנע מהעדויות, כי לכל היותר קיים חשש, כי לאחר ביצוע שליכט חדש באזור הבעייתי, עלולים להיות הפרשי גוון. במצב דברים זה קבע בית המשפט פיצוי גלובלי בגין נזק זה, בסכום שהינו בנוסף לעלויות ביצוע השליכט החדש עצמו.

בנוסף, בית המשפט חייב את כלל לשלם לתובע פיצוי בגין הוצאות נוספות שנשא בהן, כגון עלויות שמאי, וכן פיצוי בסך 7,000 שקלים בגין עגמת נפש.

[ת"א 3446-03-14 ברוך נ' כלל חברה לביטוח]

לעיון במאמר כפי שפורסם בשבועון עדיף לחצו כאן 

עו"ד ארז שניאורסון

עו"ד ארז שניאורסון

מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.