על מי מוטל נטל הראיה בתביעת שיבוב של חברת ביטוח בנזק שריפה?

אש שפרצה בבית עסק התפשטה לעבר עסק אחר הנמצא בשכנות, וגרמה לו לנזקים | בית המשפט דן בתביעה שהגישה חברת ביטוח של העסק השכן שנפגע מהאש, כנגד המבטחת של בית העסק בו פרצה האש 

שומרה ביטחה עסק בשם אושרי, באזור התעשייה בנתניה, ואילו שירביט ביטחה עסק שכן, בשם אופני ראובן. בשנת 2012 פרצה אש בעסק של אופני ראובן. האש התפשטה לעבר העסק של אושרי, וגרמה שם לנזקים. לוחמי האש אף נאלצו להיכנס לעסק של אושרי, על מנת לפרוץ משם לאופני ראובן.

שומרה שילמה לאושרי תגמולי ביטוח בגין נזקיו, וכן נשאה בהוצאות שמאי ומומחה. בגין כל הסכומים ששילמה, הגישה שומרה תביעה נגד שירביט, המבטחת של אופני ראובן אשר משם יצאה האש. בתביעתה טענה שומרה כי הנזקים נגרמו עקב רשלנות אופני ראובן, אשר לא מנע את מעבר האש, לא מנע את מעבר המים והתרשל בתחזוקת העסק באופן שאפשר את פרוץ האש, התפשטותה וגרימת נזקים לעסק של אושרי, הנמצא בשכנות.

שירביט טענה במסגרת הגנתה כי אין לה או למבוטח שלה אחריות לאירוע השריפה, כי לא היתה כל רשלנות, כי מדובר באש אשר פרצה כתוצאה מהצתה זדונית כאשר העסק היה סגור ועל כל אופני ראובן לא יכול היה לצפות את האירוע או למנוע אותו.

האם על שומרה להוכיח רשלנות מצד המבוטח של שירביט

סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובע כי בתובענה שהוגשה על נזק אשר נגרם על ידי אש, הרי שעל תופס הנכס שממנה יצאה האש, להוכיח שלא היתה לו כל התרשלות. דהיינו, שלא כמו בתביעת נזיקין רגילה, שבה על התובע להוכיח את רשלנות הנתבע, במקרה של אש הנחת המוצא הינה כי הנתבע התרשל, אלא אם כן יצליח להוכיח ההיפך. בית המשפט העליון קבע כי ההיגיון אשר עומד מאחורי קביעה זו הינו שהתובע בדרך כלל לא יודע וקשה לו מאוד לדעת מה התרחש אצל שכנו, ואילו לנתבע, אשר אצלו פרצה אש ומהנכס שלו התפשטה והזיקה, יכולת ואמצעים לדעת טוב יותר מה גרם לאש ולהתפשטותה.

מה צריך להוכיח הנתבע?

מה יעשה הנתבע, כאשר סיבת האש לא התבררה? בית המשפט העליון קבע כי במקרה כזה הנתבע יוכל להינצל מאחריות רק אם יצליח להראות ולשכנע את בית המשפט כי נקט אמצעי זהירות כאלה, עד שלא ניתן להניח שהאש פרצה עקב רשלנותו או רשלנותם של כפופים לו. זוהי חובת הוכחה קשה מאוד, מכיוון שהנתבע אינו יכול לכוון למערכת עובדות ידועות. קשה מאוד לשלול כל התרשלות רלוונטית אפשרית, כאשר התובע אינו מצביע על רשלנות מסוימת כלשהי.

שירביט, המבטחת של אופני ראובן ואשר נכנסת בנעליו, טענה כאמור כי האש התלקחה כתוצאה מהצתה מכוונת, שלה ולמבוטח שלה לא היתה כל שליטה עליו. בענין זה הסתמכה שירביט על חוות דעתו של חוקר שריפות מטעם שירות כיבוי האש. מדובר בחוות דעת שלא התבקשה על ידי מי מהצדדים ונערכה בהתאם לנהלי העבודה של שירותי הכבאות. בעדותו בבית המשפט אף הסביר החוקר את חוות דעתו ואת מסקנתו, וסיפר כי במקום היו לפחות שני מוקדי בעירה וכי בחלון העסק היה סולם וכן שרידי טרפנטין. גם המומחה מטעם התובעת, שומרה, אישר בעדותו את קיומם של מספר מוקדי בעירה.

בית המשפט נדרש להכריע, האם די בממצאים של חוקר מכבי האש, על מנת לבסס את המסקנה כי מדובר בהצתה. וכלשונו של בית המשפט, האם די בהימצאותו של "פח טרפנטין" מחוץ לעסק עצמו על יד החלון, כדי לבסס את המסקנה שמדובר בהצתה. בית המשפט ציין כי החוקר של מכבי האש לא בדק קיום שרידי מאיצי בעירה בתוך העסק, וגם לא ידע לומר האם אותו פח טרפנטין שייך לעסק אן לגורם אחר בעל גישה חוקית למקום. החוקר גם נמנע מלקבוע שההצתה בוצעה בעזרת הטרפנטין שהיה בפח.

בית המשפט ציין כי למרות קיומם של גלאים בעסק של אופני ראובן, ולמרות שהחוקר מטעם מכבי אש ציין שמצא סימני פריצה, הנתבעת נמנעה מלזמן לעדות נציג של מוקד האבטחה, וההלכה הפסוקה הינה שהמסקנה המתבקשת מכך הינה שעדותו היתה פועלת לרעתה.

בסופו של דבר בית המשפט קבע שחברת שירביט לא הצליחה להרים את נטל הראיה שמדובר בהצתה, וכי לא היתה מצד המבוטח שלה כל התרשלות, וחייב אותה לשלם לשומרה את סכום התביעה והוצאות משפט.

[תא"מ 62713-10-15 (בימ"ש שלום פ"ת) שומרה נ' שירביט

 לחצו כאן לעיון במאמר כפי שפורסם בשבועון "עדיף"   

עו"ד ארז שניאורסון

עו"ד ארז שניאורסון

מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.