ביטוח עבודות קבלניות

ביטוח עבודות קבלניות – מחשבות מול מציאות

פוליסה לביטוח עבודות קבלניות נועדה לבטח את עבודות הפרויקט. זוהי כמובן כותרת כללית מאוד, ונדרש להבין מה בדיוק ניתן לבטח, מיהם המבוטחים בפוליסה, מהם יחסי הגומלין בין המבוטחים, מי ישלם השתתפות עצמית במקרה של הפעלת הפוליסה, וכמובן – מי מהמבוטחים יהיה זכאי לקבל תגמולי ביטוח במקרה של נזק.

ואם זה נשמע מסובך, הרי שזאת רק ההתחלה. קיימים מקרים שבהם אחד מהמבוטחים התנגד לתשלום תגמולי ביטוח למבוטח אחר, והסכסוך מצא את דרכו לבית המשפט. במקרים אחרים, כבר בשלב הפעלת הפוליסה נוצר סכסוך בין המבוטחים או הזכאים לפיצוי, כאשר המבוטח הזכאי לפיצוי מבקש להפעיל את הפוליסה, ואילו המבוטח הראשי מתנגד להפעלתה, על מנת שלא ליצור "כתם" בתיק הביטוח שלו, להימנע מייקור הפרמיה לאחר המקרה, ונימוקים רבים נוספים.

מרבית הפוליסות לביטוח עבודות קבלניות נועדו לתת כיסוי ביטוחי במקרים של נזק פיזי תאונתי לעבודות הפרויקט, לחבותו של המבוטח כלפי צדדים שלישיים, ובדרך כלל תכלול הפוליסה גם פרק חבות מעבידים. ניתן לרכוש, בדרך של הרחבות, כיסוי ביטוחי גם לרכוש עליו עובדים, לרכוש סמוך השייך לאחד מהמבוטחים ולמבני עזר, מתקנים וציוד.

פוליסת ביטוח עבודות קבלניות מעניקה כיסוי מקיף למגוון סיכונים הקיימים בעת הקמת פרויקט קבלני. הביטוח מכסה – על פי תנאיו וחריגיו, את הנזקים אשר עלולים להיגרם החל משלב ההקמה, דרך ביצוע העבודות ועד למועד מסירת העבודות למזמין העבודה. מקובל להוסיף לביטוח תקופת תחזוקה, אשר מתחילה במועד סיום העבודות או במסירת חלק מן העבודות למזמין מהסיבה הפשוטה – כי במקרים רבים, בתקופה זו, שלאחר מסירת הפרויקט למזמין או הדירה לרוכש, מתגלים נזקים הקשורים בביצוע הפרויקט.

הגדרת מקרה ביטוח בפוליסת עבודות קבלניות – דרישת ה"פיזיות"

מקרה ביטוח מוגדר בפרק א' לפוליסת עבודות קבלניות, בדרך כלל בניסוח שלהלן, או בניסוחים אחרים דומים מאוד:

"אבדן או נזק פיזי פתאומי ובלתי צפוי שנגרם באתר במהלך תקופת ביטוח, לעבודות או לחלק מהן, וזאת מסיבה כלשהי אשר אינה מוחרגת על פי סייגי פוליסה זו"

כלומר, על מנת שאירוע ייחשב כמקרה ביטוח, עליו לקיים שלושה תנאים מצטברים:

  • פיזיות
  • פתאומיות
  • היעדר צפיות

מהו נזק "פיזי"?

פרויקט אשר נבנה בחריגה מהיתר בניה ויש להרוס חלקים ממנו  – האם ההריסה, שהינה פיזית לחלוטין, מהווה מקרה ביטוח ? כלונסאות שנחפרו בקטרים קטנים מדי ויש לבצעם מחדש – האם אירוע כזה ייחשב מקרה ביטוח ? שימוש בבטון לקוי בעת ביצוע יציקות ?

קשה להגדיר מבחן ברור וחד משמעי לצורך בדיקה והחלטה. בפסיקה בדיני ביטוח מקובלת הגישה, כי מקום שבו הנזק הפיזי הינו יזום על ידי המבוטח, לצורך תיקון המצב, הרי שמדובר בעצם בנזק ממוני, שאינו מהווה מקרה ביטוח.

סוגיה זו זכתה להתייחסות רבה בבתי המשפט. שני פסקי הדין העיקריים, אשר עליהם נהוג להתבסס, הינם פרשת נווה גן (ע"א 10717/04) ובפרשת מ.ג.מ.נ (ת"א (מחוזי חיפה) 10432/97).

בפרשת נווה גן, התובעת – חברה קבלנית, גילתה כי הבניין שבנתה נבנה במיקום לא נכון, בסטייה מזה שתוכנן במקור. המבוטחת טענה כי עליה להרוס חלקים מהמבנה ולבנות מחדש, ודרשה לקבל מחברת הביטוח תגמולי ביטוח בהתאם. חברת הביטוח טענה מנגד, כי כל עוד הבנין עומד בשלמותו, אין נזק פיזי, ולא התרחש מקרה ביטוח. בית המשפט העליון קיבל את טענת המבטחת, קבע כי לא מדובר בנזק פיזי ודחה כיסוי ביטוחי.

"הקמת המבנה במקום שגוי מבחינה תכנונית, אין בו משום "נזק פיזי", הריסת חלקים מן המבנה על ידי המערערים, על מנת להשיב את המצב לקדמותו ולתקן את הליקוי (שאינו פיזי) שנתגלה בבניין, אין בה כדי לקיים את דרישת הפיזיות, ואף אילו היה בה כדי לעשות כן, עדיין, במקרה כזה, לא היינו יכולים לראות את הנזק כ"תאונתי". 

בפרשת מ.ג.מ.ן, קבלן בנה בריכת אגירה גדולה מבטון, שיועדה לאחסון חלב לא מעובד. לאחר בניית הבריכה, התברר כי הבטון אינו עומד בדרישות התקן מבחינת חוזקו, והקבלן נאלץ להרוס את הבריכה ולבצע יציקה מחודשת. שוב, המבוטח טען כי מדובר במקרה ביטוח, אשר מזכה אותו בתגמולי ביטוח, בשיעור עלויות בנייתה מחדש של הבריכה.

שוב, בית המשפט העליון קבע כי הריסת חלקים מן העבודות, לתיקון הכשל, אינה נחשבת לנזק פיזי במובנה בפוליסה גם אם "היה נגרם לבריכה נזק פיזי אילו היו משתמשים בה ליעודה". משמע, אי התאמה כשלעצמה במהלך הבנייה אינה בבחינת הנזק המכוסה בפוליסה.

הקושי בפרשנות המשפטית של פסקי הדין אשר מעניקים "הנחה" לחברות הביטוח ומוציאים מקרים רבים מגדרי הפוליסה

פרשת מ.ג.מ.ן אשר נשענת על פרשת נווה גן, מרחיבה את מתחם הנזק הפיזי בכך שבניגוד לנווה גן, שם היה ידוע וברור כי לא צפוי נזק בעתיד, הרי שבעניין מ.ג.מ.ן בית המשפט מאשר ומודע כי אם היה נעשה שימוש בבריכה עם הבטון שלא היה עומד בעומס, סביר להניח שהיה נגרם נזק, אך למרות זאת קובע כי הוצאות המנע שנקט בהן המבוטח לשיקום הפגם (החלפת הבטון) אינן מוגדרות כנזק פיזי למבנה.

הקושי בפרשנות המונח נזק פיזי – בעיקר בפרשת מ.ג.מ.ן הינו שבריכת הבטון לא יכלה להחזיק את כמות הנוזל שהייתה צפויה להיכנס אליה וברור היה כי נזק עתיד להתרחש!!

פסק הדין בפרשת מ.ג.מ.ן מדגיש את המבחן אשר נותן חשיבות רבה לשאלת מועד התרחשות הנזק הפיזי. אם במועד גילוי התקלה עדיין לא התרחש נזק פיזי – הרי שעל פי ההלכה כאן, לא קיים מקרה ביטוח. על פסק הדין וההלכה שנקבעה בו, צריכות להישאל שאלות רבות אשר נובעות מתנאי הפוליסות לביטוח עבודות קבלניות ודיני ביטוח, לדוגמא – חובתו של מבוטח להקטין סיכונים ולצמצם נזקים – חובה אשר על חברת הביטוח לשאת בעלויות ביצועה על ידי המבוטח.

האם מדובר במדיניות משפטית ראויה ?

שיקולי מדיניות משפטית ראויה ותועלת כלכלית לחברות הביטוח

הן מבחינת שיקולי מדיניות משפטית ראויה והן מבחינת שיקולי תועלת כלכלית לטובת חברות הביטוח עצמן, ראוי לשיטתנו, לעודד את המבוטחים לתקן טעויות בטרם יתרחשו אסונות.

בית המשפט בפרשת נווה גן למשל, הביע חשש כי גישה אחרת עלולה לעודד מבוטחים להעלים עין מליקויים ולהימנע מתיקונים עד לקרות התמוטטות או שקיעה, שתקים זכאות לפיצוי.

האם המבוטח צריך לחכות לקרות אסון ורסאי השני על מנת לקבל תגמולי ביטוח? האם עליו להימנע מתיקון טעויות בטרם הקריסה, במחשבה שבכך תיחסם דרכה של חברת הביטוח לטעון כי לא התרחש נזק פיזי ?

בית המשפט העליון בפרשת נווה גן ציטט את דברי בית המשפט המחוזי באותה פרשה אשר קבע: "ההגדרה המשפטית … אל לה להישען על זריזותו, עירנותו, סירבולו או מזלו של אחד הצדדים" וצידד בגישתנו, לפיה אם המבוטח מנסה למנוע את הנזק ולא מחכה למשל לשקיעתו של בניין בעתיד הרי שאין בכך כדי להוביל למסקנה שהנזק הינו כלכלי טהור להבדיל מנזק פיזי.

 

אחריות צולבת ופוליסות לביטוח אחריות מקצועית

האם בכל מקרה של נזק בעבודות קבלניות, שעל פי ההלכה הינו נזק ממוני שאינו פיזי, חברת הביטוח תהיה פטורה מתשלום ?

בפוליסות רבות לביטוח עבודות קבלניות, ניתן למצוא הרחבה בשם "אחריות צולבת". בדרך כלל, הרחבה זו מתייחסת לפרק צד ג' של הפוליסה, ומשמעותה הינה, כי כל אחד מהמבוטחים בפוליסה, נחשב צד ג' של מבוטח אחר, כך שמבוטח אחד יכול לתבוע מבוטח אחר בגין התרשלות, ועל חברת הביטוח יהיה לשלם את חבותו של המבוטח הנתבע, בהתאם לפרק צד ג' של הפוליסה.

אולם צריך לזכור – מכיוון שפוליסה לביטוח עבודות קבלניות מחריגה אחריות מקצועית, הרי שהרחבה זו, של אחריות צולבת, בדרך כלל תועיל לנו כאשר מדובר במבוטחים מבצעים, להבדיל ממתכננים.

ומה תהיה התוצאה כאשר הנזק הממוני בפרויקט הינו תוצאה של ליקוי תכנוני ? במקרה כזה, הפתרון יהיה הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית של המתכנן או המתכננים. לכאורה, מדובר בפתרון פשוט, אולם לפתרון זה שני חסרונות עיקריים:

האחד – במרבית המקרים, גבולות האחריות בפוליסות אחריות מקצועית של מתכננים הינם מיליוני ₪ בודדים, אשר אינם מספיקים לכיסוי נזקים גדולים.

השני – להבדיל מתביעה על פי פרק א' של הפוליסה, שם על המבוטח להצביע על אירוע פיזי בלתי צפוי, הרי שבתביעה מול מתכנן, ממש כמו בתביעה בין מבוטחים באחריות צולבת, על התובע להוכיח רשלנות של הנתבע, ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק.

פוליסות לביטוח עבודות קבלניות הינן פוליסות מורכבות. נגענו כאן, על קצה המזלג, בסוגיה אחת מני רבות. מומלץ להיעזר במומחים, הן בשלב החיתום, והן לאחר התרחשות אירוע, בהתנהלות מול חברת הביטוח.

 

המאמר כפי שפורסם בעיתון הביטוח "עדיף"

עו"ד ארז שניאורסון

עו"ד ארז שניאורסון

מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.