במסגרת ההסכם, המבוטח ויתר על כל תביעה נגד חברת המוקד האם הויתור תקף מול חברת הביטוח ?

בית המשפט המחוזי דן בבקשת חברת מוקד, לערער על החלטה של בית משפט השלום, אשר דחה את בקשתה של חברת המוקד לסלק על הסף תביעה שהגישה נגדה חברת ביטוח.

ביטוח חקלאי ביטחה את חברת תיבולים רם בע"מ בפוליסת ביטוח כל הסיכונים שכללה כיסוי לרכוש של המבוטח, מפני פריצה וגניבה. בשנת 2015 התרחשה פריצה במפעל המבוטח, ובמהלכה נגנבה סחורה. בעקבות מקרה הביטוח, שילמה ביטוח חקלאי למבוטחת כ- 170,000 ₪.

בחקירה שערכה ביטוח חקלאי, התברר שמערכת האזעקה שהותקנה במפעל המבוטח לא פעלה וזאת למרות שהופעלה על ידי המבוטח בערב יום חמישי בתום יום העבודה, שקדם לפריצה. מערכת האזעקה מחוברת לחברת המוקד באמצעות מערכת אלחוטית, המבצעת ניטור אוטומטי לתקשורת כל 5 דקות, כך שבמקרה של חבלה או ניתוק כלשהו, אמורה להתקבל התראה בחברת המוקד.

בהתאם לזכות התחלוף (שיבוב) המוגדרת בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, ביטוח חקלאי הגישה לבית משפט השלום תביעת נזיקין נגד חברת המוקד, בטענות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה והפרת חוזה.

חברת המוקד הגישה לבית משפט השלום בקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגדה. חברת המוקד טענה כי על פי ההסכם בינה לבין החברה המבוטחת, נשללת זכות השיבוב של חברת הביטוח, ואף הגישה ציטוט של הסעיף הרלוונטי:

"… כמו כן, מוסכם בזה כי זכויותיו של המנוי הנובעות מהסכם זה ו/או מהפרתו על ידי החברה, אינן ניתנות להעברה או להמחאה, והמנוי יהיה חייב לשפות את החברה כדי כל נזק, הפסד או הוצאה לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שייגרמו לחברה עקב תביעת כל צד שלישי נגדה, לרבות חליפו של המנוי לפי הדין ולרבות כל תביעת שיבוב מצד כל מבטח של המינוי".

ביטוח חקלאי טענה טענות רבות כנגד הבקשה לסילוק תביעתה על הסף, ואתמקד כאן בטענות אשר רלוונטיות לעולם הביטוח. טענותיה העיקריות של ביטוח חקלאי היו כי יש לדון בפרשנות תניית הפטור אשר מופיעה בהסכם של חברת המוקד ואשר פוטרת לכאורה את חברת המוקד מאחריות בנזיקין, וכן כי קיומה של תניית הפטור אינו מצדיק סילוק התביעה על הסף.

בית משפט השלום דחה את הבקשה לסילוק התביעה וקבע כי מקריאת הוראות ההסכם שנחתם בין המבוטח לבין חברת המוקד לא ניתן להסיק שהוויתור חל על עוולת הרשלנות. בית המשפט אף ציין שתניית הפטור אינה חלה על עבירת הרשלנות שעה שההסכם אינו חוסם את המבוטח לתבוע את חברת המוקד אך מגביל את סכום התביעה, במקרים של רשלנות, על סכום שלא יעלה על כפל 60 תשלומים מדי המנוי החודשי.

על החלטה זו, הגישה חברת המוקד ערעור לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי התייחס לסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, אשר קובע כי המבטח נכנס לנעליו של הניזוק, המבוטח. זכות אשר קיימת למבוטח עוברת לחברת הביטוח כאשר שילמה את תגמולי הביטוח. זהו העיקרון שבבסיס זכות התחלוף. מכאן, שהיקף חבות המזיק כלפי המבטח הוא כשיעור חבותו כלפי המבוטח-הניזוק בלבד. מסקנה נוספת אשר נובעת מסעיף 62(א) הינה שאם המבוטח הגיע, קודם לתשלום תגמולי הביטוח, להסדר חוזי עם המזיק שיש בו ויתור על זכותו, לא עוברת למבטח זכות כלפי המזיק והמבטח יהיה מנוע מלהגיש תביעה כנגד המזיק. במקום שהמבוטח אינו יכול לתבוע את המזיק על פי הסכם ביניהם, גם המבטח אינו יכול לתבוע אותו. כשנעשה הסכם כזה, אין לניזוק זכות כלפי המזיק. מכיוון שכך, אין גם למבטח זכות כלפי המזיק.

בית המשפט המחוזי התייחס גם לסוגיה שעלתה בבית משפט השלום, לפיה ויתור על זכות התחלוף מחייב את המבוטח ליידע את חברת הביטוח, וקבע שענין זה הינו במישור היחסים בין המבוטח לבין חברת הביטוח, ואין בו כדי להשפיע על היחסים בין המזיק (חברת המוקד) לבין חברת הביטוח במסגרת תביעת תחלוף.

המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום, דחה את בקשת חברת המוקד לסילוק התביעה והותיר את התביעה על כנה להמשך בירור עובדתי.

[רע"א 22413-02-19 (מחוזי חיפה) מוקד 007 – שירותי בקרה ממוחשבים בע"מ נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח']

לצפייה במאמר כפי שפורסם בעיתון עדיף לחצו כאן 

עו"ד ארז שניאורסון

עו"ד ארז שניאורסון

מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.