תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי

פוליסות לביטוח עבודות קבלניות ואחריות מקצועית מול תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי

חברת פסגת הקריה יזמה פרויקט להקמת בנין למסחר ומגורים. פסגת הקריה התקשרה עם קבלן השלד עבאס, לצורך הקמת הפרויקט, עם איוב, לביצוע פיקוח הנדסי צמוד, ובין יתר קבלני המשנה, גם עם קבלן גבס בשם טארק, לביצוע עבודות רובה וגבס.

בשנת 2009 נפגע טארק בתאונת עבודה באתר, עקב נפילה מפיגום. ההליך המשפטי החל בתביעה שהגיש טארק נגד פסגת הקריה ומבטחתה בביטוח אחריות, כלל חברה לביטוח. הנתבעות הגישו הודעת צד ג' נגד המפקח איוב ונגד איילון, אשר נטען כי ביטחה את איוב בביטוח אחריות מקצועית, נגד קבלן השלד ונגד בעל הפיגום ממנו נפל טארק. במהלך ההליך המשפטי, הגיש המוסד לביטוח לאומי בקשה להצטרף להליך בתביעת שיבוב בגין הגמלאות ששילם וישלם לניזוק, ובקשתו התקבלה. בהמשך,  הגיעו טארק והנתבעות להסכם פשרה, תביעתו של טארק הסתיימה, ונותרה להכרעה תביעת השיבוב של המל"ל, בסך של מעל מיליון ₪.

המל"ל טען בבית המשפט, כי יש לראות בטארק בגדר "עובד" של פסגת הקריה, מכיוון שהיה נתון לפיקוח ולמרות של היזם, בכל הנוגע לעבודתו בפרויקט. פסגת הקריה טענה מאידך, כי טארק היה קבלן עצמאי לכל דבר ועניין ולא היה מועסק על-ידה בגדר עובד. בית המשפט הכריע כי טארק לא היה "עובד" של פסגת הקריה, אולם המשיך וקבע כי אין בכל כדי לשלול אחריות וחבות נזיקית של פסגת הקריה לתאונה. בהתאם לראיות קבע בית המשפט, כי  פסגת הקריה חבה בנזיקין כלפי טארק הן בגין הפרת חובה חקוקה והן בגין רשלנות. בכל הנוגע למפקח איוב קבע בית המשפט, כי גם אם נושא הבטיחות לא נקבע במסגרת סמכויותיו או חובותיו של המפקח בהסכם עמו, הרי שבהיותו מעורב מאוד בפרויקט ומתוקף מעמדו, יש להטיל עליו אחריות לתאונה.

בית המשפט התייחס גם להתנהגותו והתנהלותו של טארק לפי אירוע התאונה, וקבע כי יש להטיל על טארק אשם תורם בשיעור 60%.

רק לאחר קביעות אלה, יכול היה בית המשפט להגיע לשאלות אשר מעניינות אותנו במיוחד – החבות הביטוחית של כלל ואיילון.

כאמור, פסגת הקריה היתה מבוטחת בפרויקט בפוליסת ביטוח עבודות קבלניות של כלל. בפוליסה נקבע חריג ביחס לתביעת שיבוב של המל"ל בקשר לפרויקט, בזו הלשון: "החברה לא תהיה אחראית בגין תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי בגין קבלנים ועובדיהם וגן בגין קבלני משנה ועובדיהם העובדים באתר ואשר נפגעו תוך כדי ועקב עבודתם באתר". בהתאם טענה כלל, כי אין כיסוי ביטוחי בתביעת המל"ל. מכתבי הטענות עלה שבין פסגת הקריה (המבוטחת) לבין כלל לא קיימת מחלוקת בסוגיה זו ופסגת הקריה לא טענה לכיסוי כאמור ולא הגישה הודעת צד ג' נגד כלל. בסיכומם שהגיש המל"ל נטען, כי למרות הסייג האמור בפוליסה, כלל חבה בחבות ביטוחית בתביעתו נגד פסגת הקריה, וזאת, לטענת המל"ל, בשל היעדר גילוי והסבר יזום ומספק מצד סוכן הביטוח באמצעותו ביטחה פסגת הקריה את הפרויקט, בדבר קיומו של הסייג הנ"ל בפוליסה ומשמעותו. בעניין זה ביקש המל"ל להסתמך על ההלכה לפיה מצגיו ומחדליו של סוכן הביטוח בשלב המו"מ והכריתה של חוזה הביטוח מחייבים את חברת הביטוח, ועל עקרון הציפיות הסבירות של המבוטח. המל"ל לא טען נגד תקפות או חוקיות התנאי האמור בפוליסה.

בית המשפט דחה את טענותיו אלו של המל"ל, לאחר שהזכיר כי אלו לא נטענו בכתבי הטענות, נזכרו לראשונה רק בסיכומים, ומהוות הרחבת חזית. וחשוב מכך, מכיוון שפסגת הקריה – המבוטחת, לא העלתה טענות כאמור, הרי שלמרות שסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מעניק לכאורה למל"ל זכות לטעון ישירות נגד כלל, הרי הוא מוגבל לטענות של המבוטחת עצמה, אשר בנעליה הוא נכנס.

גם בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי של איילון הכריע בית המשפט, כי לאחר שאיילון כפרה בכיסוי הביטוחי והמל"ל לא התייחס לכך בסיכומיו, אין לקבל את תביעתו נגד איילון.

גם תביעתו של המפקח – איוב, נגד איילון נדחתה, לאחר שבית המשפט קיבל את טענתה של איילון, כי כבר בשנת 2011, ידע איוב כי בכוונת טארק – הניזוק להגיש תביעה. בנסיבות אלה, מועד הגשת "תביעה" נגד איוב, במובן המונח הנ"ל בפוליסה, הינו מוקדם ממועד הגשת ההודעה לצד ג'/תביעת המל"ל נגדו, והמועד "הקובע" לענין זה הוא שנת 2011 לכל המאוחר. איוב לא קיים את התנאי בפוליסה, לפיו עליו להוגיע לאיילון על האירוע מיד עם קבלת ידיעה אצלו. מכיוון שאיוב לא התייחס בסיכומיו לטענתה זו של איילון, בית המשפט דחה את תביעתו נגד איילון וקבע כי איילון פטורה ממתן כיסוי ביטוחי.

בית המשפט חייב את פסגת הקריה ואיוב לשלם למל"ל מאות אלפי שקלים.

קבלת יעוץ מקצועי ובהתאם רכישת כיסוי ביטוחי מתאים, היכרות מעמיקה עם תנאי הפוליסה ומתן הודעות בזמן בהתאם לתנאי הפוליסה, היו מאפשרים לנתבעים לקבל כיסוי ביטוחי מחברות הביטוח, לסכומים שעליהם לשלם לניזוק.

[ת"א 32339-05-12 (בימ"ש שלום נצרת) המוסד לביטוח לאומי ואח' נ' פסגת הקריה בניה והשקעות בע"מ ואח'

לצפייה במאמר כפי שפורסם בשבועון "עדיף" לחצו כאן.

עו"ד ארז שניאורסון

עו"ד ארז שניאורסון

מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.