לתקן בפועל או לשלם תגמולי ביטוח ?

בעת נזק רכוש נוטות לרוב חברות הביטוח לשלוח קבלנים מטעמם לתיקון הנזקים, אבל החוק מציין כי חובתה של חברת הביטוח לפצות בכסף

מה טוענות חברות הביטוח ומה אומר החוק ? התשובה מפתיעה

בשיחות רבות שלי עם סוכני ביטוח, ובתיקים רבים, שבה ועולה השאלה: האם במקרה של נזק לדירה, על המבוטח להסכים לדרישה של חברת הביטוח לבצע בעצמה או על ידי קבלנים מטעמה תיקון בפועל של הנזק, או שמא זכותו של המבוטח לסרב, ולעמוד על זכותו לקבל תגמולי ביטוח, דהיינו, תשלום של סכום כסף שעליו יוסכם או יוחלט בהתאם לשיעור הנזק.

ביצוע השיקום על ידי קבלנים מטעם חברת הביטוח, זול יותר לחברת הביטוח מאשר תשלום בפועל למבוטח. הפער בעלויות נובע מהסכמים שיש לחברות הביטוח עם קבלנים שונים, תעריפים מוזלים ושלל גורמים נוספים, ולעתים הפער בעלויות נובע מפער בהיקף העבודות, איכות העבודות ועוד. חברות הביטוח, אשר מנסות להקטין הוצאות ולהוזיל עלויות, דורשות במקרים רבים כי תיקון הנזק יבוצע על ידי קבלנים מטעמן.

על מה מבססות חברות הביטוח את דרישתן לבצע בפועל את השיקום ?

ככלל, פוליסות לביטוח דירה כוללות סעיף אשר מקנה לחברת הביטוח את הזכות לבחור את דרך הפיצוי. בכל פוליסה נראה סעיף אשר קובע כי המבטח יוכל, לפי שיקול דעתו, לבחור האם לשלם את ערך האבדן או הנזק במזומן, או לתקן את הדירה ולהביא אותה למצב הדומה למצבה ערב קרות האבדן או הנזק. ניסוח זה מופיע גם בפוליסה התקנית לביטוח דירה ותכולתה, אשר קובעת, בפרק ג' סעיף 9, כך:

"9.    דרכי הפיצוי

המבטח יוכל, לפי שיקול דעתו, לבחור באחת או יותר מדרכי הפיצוי האלה:

א.    תשלום ערך האבדן או הנזק במזומן;

ב.    תיקון הדירה או התכולה שאבדו או נזוקו והבאתם למצב הדומה למצבם ערב קרות האבדן או הנזק;

ג.    החלפת התכולה או חלקים ממנה או החלפת חלקים בדירה בפריטים מאותו סוג ואיכות של אלו שאבדו או נזוקו, ולגבי תכשיטים, בכפוף להסכמת המבוטח ובתנאי שניתן לזהותם או להחליפם בתכשיטים זהים."

איך נראה הדיון בין המבוטח לחברת הביטוח ?

מבוטח אשר מנסה לחלוק על חברת הביטוח, או סוכן ביטוח אשר פועל בשמו של המבוטח, יחפש טיעונים לבסס את דרישתו לקבל מחברת הביטוח תשלום בכסף, והטיעונים אשר אני שומע בדרך כלל מתייחסים לניסיונות כושלים של חברת הביטוח למצוא את מקור הנזילה וכתוצאה מכך אבדן אמון של המבוטח בבעלי המקצוע מטעם חברת הביטוח, ניסיון רע קודם שיש למבוטח או לסוכן הביטוח עם קבלנים מטעם חברת הביטוח, ועוד שלל טיעונים ברמה המעשית. חברת הביטוח, מצידה, עומדת על זכותה לבצע את השיקום בעצמה, תוך הפניה לפוליסה התקנית, אשר קובעת כאמור.

ומה אומר החוק ?

חוק חוזה הביטוח קובע, כבר בסעיף הראשון לחוק, כי מהותו של חוזה ביטוח הינה:

"חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב."

סעיף 1 לחוק נמצא בפרק א', שכותרתו הינה "הוראות לכל סוגי הביטוח".

מה גובר ? חוק או תקנה ?

בישראל, כמו במדינות רבות, קיימת פירמידה של נורמות, אשר קובעת את מדרג ההנחיות. חוק גובר על תקנה, ונמצא מעליה, בסדר החשיבות. לפנינו חוק אשר נקבע על ידי הכנסת, הרשות המחוקקת, ומולו תקנה. הפוליסה התקנית מוגדרת כתקנות, אשר נקבעו על ידי המפקח על הביטוח, מתוקף סמכותו בהתאם לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח.

במצב דברים זה, לעניות דעתי, אין הכרח להעלות נימוקים של איכות עבודה או ניסיון רע, כאשר המבוטח עומד על זכותו לקבל פיצוי כספי, ואינו מסכים לביצוע תיקון על ידי חברת ביטוח, ודי לנו אם נזכיר את שקובע החוק.

עו"ד ארז שניאורסון

עו"ד ארז שניאורסון

מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.