תל אביב | חיפה | קפריסין

תל אביב | חיפה | קפריסין

מי רשאי לבצע שיפוץ?

ובמילים אחרות, האם כל "בעל מקצוע" אשר חברת הביטוח שולחת לנכס מבוטח, רשאי לבצע עבודה כלשהי?

במקרים רבים של נזקים למבנה, בין אם דירה, בית או עסק, חברת הביטוח מפנה אל המבוטח איש מקצוע מטעמה, לביצוע עבודה כלשהי. החל משרברב אשר נשלח לתיקון נזילה כלשהי, המשך ב"עבודות איטום" וכלה בשיפוץ ממש, אשר יכול לכלול מהחלפת פרקט ועד ריצוף מחדש, התקנת מטבח או צמודי מבנה אחרים, טיפול בקירות כולל טיח ופנלים, שיקום לאחר שריפה ועוד.

האם המבוטח יכול לסרב לביצוע העבודה על ידי שלוח של חברת הביטוח ולדרוש תשלום בכסף עבור עלות התיקונים?

יש להתייחס לסוגיה זו משני היבטים. היבט אחד הינו סעיף 1 לחוק חוזה הביטוח, אשר מטיל על חברת הביטוח חובת תשלום כאשר מתרחש מקרה ביטוח. התייחסתי להיבט זה בהרצאה שנשאתי בכנס הביטוח הכללי.

במאמר זה אני מבקש להתייחס לסוגיה מההיבט השני והוא, מי רשאי לבצע עבודה? רוב בעלי המקצוע אשר המבוטח יפגוש הינם אנשי חברות שירות. מהי ההכשרה שלהם? האם על פי חוק נדרשת מאדם הכשרה כלשהי על מנת להחליף צינור גמיש מתחת לכיור? האם "קבלן" או "קבלן שיפוצים" הינו כינוי למי שמבצע עבודה כלשהי, או שיש לביטוי משמעות חוקית?

התשובה לשאלה מתחילה בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969. בסעיף 1 קובע החוק מהן "עבודות הנדסה בנאיות" ולענייננו, כל עבודה כלולה בקטגוריה.

קבלן הינו "מי שמקבל על עצמו עבודות אלה למען אחר".

בסעיף 6 לחוק נקבע כי "לא ישא אדם את התואר 'קבלן לעבודות הנדסה בנאיות' או כל תואר דומה לו עד כדי להטעות ולא יתחזה. . . אלא אם הוא רשום בפנקס (להלן – קבלן רשום)". המשמעות המעשית של הסעיף הינה פשוטה. אין בערך ואין ליד. רק לקבלן רשום מותר לבצע עבודה!

סעיף 14(א) לחוק קובע כי לא יבוצעו עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן או מהותן חורגים מהקבוע בתקנות אלא על ידי קבלן רשום שקיבל רשיון וסיווג מתאים.

ומה קובעות התקנות?

תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), תשמ"ח – 1988 מסדירות את דרך הרישום והסיווג, ובתוספת לתקנות, מוגדרים הסיווגים הרלוונטיים.

כך, בקבוצת סיווג א', נכלל ענף משנה 131 – שיפוצים ובקבוצת סיווג ב' נכלל ענף משנה 134 – איטום מבנים. אני מזכיר את שני ענפי המשנה הנ"ל באשר הינם נפוצים מאוד במקרי ביטוח רבים ואם היה ספק כלשהו האם שיפוץ נחשב עבודות הנדסה בנאיות ואולי בכלל "שיפוצניקים" פטורים מהחוק, באות התקנות וקובעות בצורה מפורשת – גם עבודות שיפוצים כלולות בחוק, וגם אותן רשאי לבצע רק קבלן רשום בעל סיווג מתאים.

כך בהחלפת צינורית גמישה, קל וחומר כאשר מדובר בהחלפת ריצוף, שיקום קירות ומשקופים וכדומה.חשוב להבהיר כי קבלן רשום בעל סיווג מתאים הינו תנאי ראשוני, אך אין בכך די. כאשר נדרש לבצע עבודות שיקום בנכס כלשהו, בין אם דירה, בית פרטי, נכס מסחרי וכדומה, נדרש כתב כמויות אשר יפרט את מהות וכמות העבודות המבוצעות, לוחות זמנים, פוליסה לביטוח עבודות קבלניות, חבות מעבידים לביטוח עובדי הקבלן וכיסוי לנזקי צד ג', רכוש וגוף, הגדרת לוחות זמנים ועוד. על כך אפרט במאמר נוסף.

מאמר זה נכתב ע"י עורך דין ארז שניאורסון ופורסם במגזין "על בטוח" של לשכת סוכני הביטוח.
גיליון מס' 3 – אפריל 2024
למעבר לגיליון לחצו כאן

Picture of עו"ד ארז שניאורסון

עו"ד ארז שניאורסון

מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.

Picture of עו"ד ארז שניאורסון

עו"ד ארז שניאורסון

מייסד וראש המשרד. חבר האיגוד הישראלי לדיני ביטוח, חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין. שופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כותב ומרצה בהשתלמויות לעורכי דין ובפורומים נוספים. בעל טור קבוע בשבועון עדיף. בורר ומגשר. בעל ניסיון רב בתביעות ביטוח ונזיקין וייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח. יועץ למבוטחים ולמשרדי עורכי דין בתיקי ביטוח ומלווה אירועי ביטוח במסגרת מו"מ ובניהול הליכים בבתי משפט ברחבי הארץ.

חיפוש

פוסטים נוספים